fbpx
להיות Caregiverמידע שימושיסיפורים אישיים

שלום, קוראים לי אורלי ואני Caregiver לאבא חולה בסוכרת מסוג 2

 

לפני החגים רצינו לשאול caregivers על התמודדות עם אירוח בתקופת החגים. פגשנו את אורלי. הכנו שאלות מראש אבל כמו בכל שיחה עם אדם דינמי ודעתן, השיחה עם אורלי הגיעה למקומות מעניינים ומעוררי מחשבה, שלא חשבנו עליהם.

“שלום לכולם, קוראים לי אורלי ואני caregiver לאבא שלי, שחולה בסוכרת מסוג 2”.

ספרי על עצמך“אני מנהלת בתחום הפרה רפואי, בתחילת שנות ה-50, נשואה, אמא לשלושה וסבתא לנכדה מתוקה. ההורים שלי, שניהם בגילאי ה-80 שלהם ואנחנו 3 אחים קרובים מאד ופחות או יותר בני אותו גיל.

איך קיבלת את תפקיד ה-caregiver?“שלושתנו מעורבים בחיים של ההורים אבל אבא חולה בסוכרת מסוג 2. יצא ככה, שאני זו שמלווה את אבא בהתנהלות עם הסוכרת. אני מניחה שקבלת ה”תפקיד” תלוי במבנה המשפחתי של כל משפחה. לכל בית יש את ה-caregiver שלו ואצלנו זו אני. בגלל שזה גם התחום שאני עובדת בו, אני מלווה לא רק את אבא אלא גם רופאים בהתמודדות שלהם מול חולים. זה נותן לי מבט נוסף על ההתמודדות מול המחלה”.

איך התפקד הזה מתנהל מולם?“שני ההורים שלי מגיעים עם רקע והיסטוריה משפחתית אבל רק אבא חולה. מעניין מאד לראות את ההבדל בהתמודדות עם הסיכון של הסוכרת אצל שניהם כי לשניהם היו אבות חולים בסוכרת מסוג 2 והם משכפלים את המודלים שראו אצל האבות שלהם בחיים היום: אבא שלי מאד מקפיד ושיטתי ואמא שלי פחות אבל לשניים – לגיל ולמצב הפיזי – יש השפעה והיום שניהם שומרים”.

מה השתנה אצלם?“אני חושבת שזה קשור לשינוי בשיח הכללי והרב דורי, זה שמשתנה עם השנים וקושר בין סגנון ואורח חיים למצב הבריאותי. עם השנים גם תמהיל השיחה עם ההורים שלי השתנה; אני שואלת יותר ועוקבת יותר על הרגלי החיים שלהם והתחושות.”פעם חשבו שממתקים מביאים לסוכרת. היום אנחנו כבר יודעים שזה קשור לעוד מיני מזונות, כאלה שאין בהם בהכרח הרבה סוכר. אלה פערים שאנחנו מתמודדים איתם מול אבא ואמא ומדברים עליהם כל הזמן”.

 מה השתנה אצלך?“אני זו שהולכת עם אבא לרופאים. גיליתי, שפעמים רבות הרופא נותן לו הוראות טכניות לטיפול. כשאנחנו יוצאים מהרופא אני שואלת את אבא מה הבין ויחד אנחנו חוזרים על ההנחיות ושיגרת הטיפול. אני תמיד מופתעת מהפער בין מה שהרופא אמר ומה שאבא הבין. כמעט תמיד מתלווה תחושת ההקלה אצלי ואני אומרת לעצמי “איזה מזל שדיברנו”. השיחה מבהירה את הדברים ומסדרת אותם.

“למרות ההבנה של אבא שלי, אני, כ-caregiver, נדרשת להסביר במקביל, לשוחח, להבין את עומק ההבנה שלו ולברר בשבילו את מה שפחות מובן לו. חייבים לייצר אמון הדדי כדי לייצר בסיס לתקשורת שמובילה להבנה. יחד אנחנו מדייקים את הפרשנות למה שאמר הרופא ואת ההתנהגות שנדרשת ממנו”.

איך את מתפקדת מול ההורים שלך בשגרה, מה זה דורש ממך?“לשמחתי, ההורים שלי מאד עצמאיים ואנחנו – כל השבט: ילדים ונכדים –  מתארחים אצלם פעם בשבועיים לארוחת סוף השבוע. אמא שלי היא זו שמבשלת והיא באה עם הרגלים של עשרות שנים בבישול, לא תמיד אלה הרגלים טובים, יש לציין.”למשל, עד לפני שנה על שולחן ארוחת השישי היו משקאות קלים. אנחנו כבר מזמן הפסקנו לשתות אותם בבתים שלנו. אמא שלי היתה שואלת למה אנחנו לא שותים והסבירה ש”זה דיאטטי, כתוב על זה “משקה קל”. הסברנו לה ולאבא, שמדובר במשקאות עתירי סוכר ומאז אבא מכין לימונדה טבעית בכל ארוחה”.

יש לכם השפעה על שולחן האוכל המשפחתי?“אנחנו 3 אחים וכולנו מודעים לגנטיקה המשפחתית וגם לגיל שלנו. כולנו סביב גיל ה-50 ומתחילים להרגיש את השינויים בגוף וכולנו מאד אקטיבים מבחינה פיזית ומתעמלים באופן קבוע. הבתים של כולנו השתנו מבחינה תזונתית וכשאנחנו מגיעים ביום שישי, לרוב מבלי לשים לב, מתחילות המגבלות שאנחנו מעמידים לעצמנו, לזלוג לשולחן המשפחתי.”עם השנים אמא מפנימה את מה שהיא שומעת מאיתנו. למשל, הצלחנו לשכנע את אמא להימנע כמעט לגמרי מטיגון. ניסינו להוריד אותה מכמויות האוכל שהיא מכינה אבל דווקא בזה אני חייבת לציין שאני כמוה – מאמינה שהאוכל הוא דבק שמחבר את כולנו ואין לאף אחד מאיתנו שום כוונה לשנות את זה. גם עם הילדים והנכדה אני אוהבת את הארוחות המשותפות. צריך רק ללמוד ולסגל הרגלים לצמצום נזק, מבלי לפגוע בהנאה של כולם”.

“לפעמים אמא מסבירה בארוחה שבאוכל “אין טיפת שמן” או שהיא אומרת “אז תאכלו בלי לחם” או “למה עצרתם?”. לפעמים נדמה שמעציב אותה שאנחנו לא אוכלים הרבה, כמו שקורה אצל הרבה אימהות, אז מצאנו את “פתרון הקסם” – אנחנו לוקחים קופסאות אוכל הביתה. היא שמחה ומאושרת ואנחנו אוכלים אוכל טעים של אמא במשך ימים. מבינת כולם זה מצב של Win Win.

 

“אבא, לעומתה, מקפיד ומעמיק. הוא טורח והולך לחנויות בריאות ומקפיד וקונה מוצרים ללא סוכר. הוא מרגיש שזה דיאטטי אבל גם פה עשינו שינוי בתפיסה שלו והסברנו שגם מזון נטול סוכר לא בהכרח בריא לו, כחולה סוכרת. הסברנו את החשיבות של בדיקת הערכים התזונתיים עבור כל מזון וזה מחלחל. הוא עדיין אוכל מזון כזה אבל במידה. חשוב לי שהוא מבין את ההשלכה של סוגי האוכל הזה כי אין לנו עניין למנוע ממנו הכל, רק לסגל אותו למידתיות”.

ההורים שלך עושים פעילות גופנית?“אמא שלי לא חולה בסוכרת אבל סובלת כל החיים ממשקל יתר.  יחד עם אבא היא מתעמלת אצל מאמן אישי. בעצם, כולנו חיים במאבק המתמיד הזה של שמירה על המשקל, כך שזה עניין משפחתי שמדברים עליו. אנחנו נותנים להם פידבקים על המאמץ ועל כל קילו שיורד במשקל. גיליתי שזה מאד חשוב לתקשורת הבין אישית שלנו.

מה לדעתך התפקיד המרכזי של ה-caregiver?“התפקיד שלנו מולם הוא במתן פידבקים. זה משפיע על המוטיבציה שלהם ועל הקשר בינינו. צריך להבין שזה תפקיד שכולל קשר תמידי ולמזלי, זה משותף לכולנו, לכל האחים. למשל, לפני כמה שנים ההורים שלי היו בטיול בדרום אמריקה ואבא קיבל “שושנה” ברגל ואושפז. כולנו היינו בטלפון איתם ועם הרופאים ואחי אפילו נסע להיות איתם.”התפקיד שלנו הוא להתעקש על מערכת יחסים בריאה במובן המעצים, לשני הצדדים. אני תמיד מתחילה בהגדרת הצרכים שלי ומאמינה שזה משפיע ומחלחל גם לחיים היומיומיים שלהם.

“יש לנו מזל רב והורינו האריכו חיים וחלק מהתפקיד שלנו הוא לתת משובים ולעודד אותם – לרדת במשקל, להקפיד על פעילות גופנית ועוד. זה תורם לאיכות החיים שלהם ולרווחת החיים המשפחתית של כולנו”.

 כמה את מאמינה שאת באמת משפיעה?“אני לא מאמינה שאצליח לעשות שינויים דרמטיים בדרך שבה יאמצו הרגלי חיים נכונים אבל יודעת שיש לי מקום בסיוע ודיוק של הפרשנות שלהם למה שאומר הרופא, השמועות מסביב וסיפורים שהם שומעים ממחברים. אם אבא שלי מחליט על דעת עצמו לקחת רק חצי כדור שכשהוא מרגיש טוב, תפקידי להסביר לו למה זה שגוי ולא נכון ולמה חשוב שייצמד לפרוטוקול התרופות של הרופא.”כמו שאני רואה את זה, התפקיד שלנו כ-caregivers הוא להקשיב ולהסביר להורים. אנחנו כבר עושים שינויים בחיים שלנו ומקווים שזה ישפיע ויחלחל גם לחיים היומיומיים שלהם. אם יש לנו מזל, זה גם קורה”, מסכמת אורלי.

אם אפשר לסכם את השיחה הגלויה שלנו עם אורלי, אז קבלו כמה המלצות לחיים כ-Caregiver להורים:

  • תהיו מעורבים – תשאלו מה אמרו הרופאים, תהיו מעורבים בהחלטות, תוך מתן כבוד לרצונות ההורים שלכם אבל מבלי להרפות
  • תחזקו, תעודדו את ההורים, תהוו דוגמא ונסו לקדם יחד איתם תכניות לחיים בריאים
  • תהיו קשובים – לא רק להורים שלכם, גם לעצמכם. זה חשוב

 

 

הראה עוד

עוד מתכונים לשניים

כדאי לך לקרוא גם את זה...

Close
Close
Close