עבור רובנו החיים שבו לכאורה למסלולם, עם הירידה בתחלואה וכנראה סופו של הגל הרביעי, כמעט שנתיים לאחר פרוץ מגפת הקורונה, אבל רבים עדיין חשים שהחיים הנוכחיים שלהם לא דומים לאלה מהם נפרדנו בתחילת מרץ 2020. אצל רבים אלה בעיות פרנסה, אחרים מתקשים להיחלץ מהמצוקה הרגשית שהביאו הגבלות המגפה אבל נדמה שהציבור שנפגע יותר מכולם הוא זה של הקהל המבוגר ביותר.
בישראל חיים כיום כמיליון איש ואיש בגיל 65 ומעלה, המהווים כ-12% מהאוכלוסייה. סקר שערכו ג'וינט אשל ומכון ERI ביקש לבדוק כיצד השפיעו מבצע החיסונים והסרת מגבלות הקורונה על אוכלוסיית הזקנים בישראל.
נמצא שלמרות "החזרה לשגרה", מצבם הבריאותי, הנפשי והכלכלי של 220 אלף זקנים בישראל מוסיף להיות קשה, גם היום. הנה כמה נתונים שנמצאו בסקר שנערך טלפונית, בו השתתפו מעל 700 איש במדגם מייצג של בני 65 ומעלה, בחודש יוני 2021:
• 22% מהזקנים חוו הידרדרות בריאותית, כלכלית ונפשית.
• כ-90 אלף זקנים חוו הידרדרות כלכלית בקורונה שנמשכת גם מאז פתיחת המשק.
• כ-60 אלף, שהם שני שלישים מהזקנים, שתעסוקתם נפגעה במהלך המשבר, לא חזרו לעבוד כרגיל לאחר הסרת המגבלות.
• 30% מהזקנים דיווחו על הידרדרות בריאותית עד כדי פגיעה בתפקוד היומיומי.
• 37% דיווחו על מצב נפשי ירוד.
• 16% לא חזרו עדיין לשיגרה של בדיקות רפואיות שגרתיות או טיפולים רפואיים.
• 93% מדווחים כי הקשר עם המשפחה והחברים התחזק לאחר משבר הקורונה והפך ל"חוויה מגבשת".
"הסקר מראה לנו כי בעוד שרובינו חושבים על הגל הראשון, הגל השני והגל השלישי של התפרצות הקורונה, הרי שבעבור חלקים גדולים באוכלוסיית הזקנים בישראל אין גלים, אלא מצב משבר מתמשך ללא הפסקה וללא שיקום וחזרה לשגרה", אמר יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט-אשל, "הפגיעה העיקרית בזקנים היא כלכלית, הגוררת על פי רב גם פגיעה במצב הבריאותי או הנפשי שלהם".
היימן הוסיף ואמר כי "עיקר הקושי הוא עבור אלו שלא יכלים להסתמך על בני משפחה או חברים מכאן החשיבות באיתורם ובהגשת הסיוע הנדרש. עבור רוב הזקנים נדרשת השקעה בפעולות המגבירות את חוסנם, בהן אוריינות דיגיטלית, אינטראקציה פנים אל פנים עם אנשים בקהילה, בפעילות גופנית שוטפת ובפעילות פנאי. זאת לצד חיזוק מעגלי תמיכה משפחתיים וקהילתיים. לאור ההבנה כי משבר הקורונה ימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה והיות ושיעור הזקנים באוכלוסייה צפוי להכפיל את עצמו בתוך שני עשורים, הרי שהשקעה במאמצים אלו הינה אסטרטגית למדינת ישראל".
עכשיו נותר לחוסן הקהילה לעזור היכן שהרשויות עדיין לא חשות במצוקה. אם יש לכם קרובים מבוגרים, נסו לברר מה מצבם, היו איתם בקשר קבוע ושלבו אותם בחיים היומיומיים שלכם. לפעמים זה יכול להיות הכל. לפעמים זה לא יספיק ואולי תצטרכו להבין לעומק האם חבויות שם מצוקות שלא ראיתם עד עכשיו וכאלה הראויות לטיפול.
גם אם אתם לא חווים משבר אצל קרובים מבוגרים או שאין לכם נגיעה ישירה לאנשים בגיל הזה, חשוב שתכירו את הנתונים. פקחו עיניים על המבוגרים בסביבתכם, גם אם מדובר בשכנים, בעובדים בבתי העסק סביבכם או בקהילה המורחבת. נסו להבין את המצוקה, אם קיימת, ונסו לתרום ככל יכולתכם לרווחתם, גם אם מדובר בביקור קצר או שיחה מזדמנת בבית או במרכז קהילתי. אם תרצו לתרום יותר, נסו לפנות למחלקות הרווחה בעיריות או ברשויות ונסו להבין אם יש צורך במתנדבים לביקור חברתי, עזרה ביציאה מהבית, ליווי או כל עזרה אחרת, שעבורכם יכולה להיות פשוטה אבל עבור מבוגר במצוקה עשויה להיות מצילת חיים.
רוצים לקרוא עוד על המחקר? תוכלו לעשות את זה כאן, בגרסה הארוכה >> או כאן בתקציר מנהלים >>
