המאובחנים בסוכרת מסוג 2 שואפים להשיג איזון ברמת הסוכר בדמם מהר ככל האפשר. במחקר שתוצאותיו פורסמו לאחרונה, נמצא שהשנים הראשונות אחרי איבחונה של המחלה הן לא פחות מקריטיות מבחינת סיכוני העתיד מפני התקפי לב ואפילו מוות.
בשיתוף פעולה של אוניברסיטת גות'נברג השבדית ואוניברסיטת אוקספורד האנגלית, בהובלתו של פרופ' מרקוס לינד השבדי ופרופ' רורי הולמן האנגלי, בלטה העובדה שיש קשר בין רמות הסוכר בדם מייד אחרי איבחון המחלה ובין הסיכון להתקפי לב ואירעות מקרי מוות של החולים בהמשך חייהם.
המחקר התבסס על מחקר מפתח לחקר סוכרת מסוג 2 – UK Prospective Diabetes Study (UKPDS) – ובו נחקר תפקיד רמות הסוכר המשתנות בדם, בשנים שאחרי איבחון המחלה, וזיהוי בעיות לבביות ומוות 10-20 שנים לאחר מכן. המחקר הוא הזדמנות לניהול המחלה לאורך שנים, באופן משפר בריאות ומציל חיים ממש.
מהות המחקר
תוצאות המחקר, כפי שהוצגו במגזין המדעי Diabetes Care, הראו שרמות סוכר עשויות לנבא השפעה על זיהוי עתידי של בעיות בצורה טובה יותר מזו שחשבו.
זיהוי רמות סוכר אידאליות (HbA1c 52 או פחות) בעת האיבחון, נקשרו לסיכון קטן יותר ב-20% למוות אחרי 10-15 שנים, בהשוואה לסיכון הטמון ברמות סוכר גבוהות מכך בדם של HbA1c 63 או יותר.
התוצאות שהתקבלו הן הוכחה שאבחון וטיפול מוקדם ברמות סוכר גבוהות בדם אצל מטופלי סוכרת מסוג 2 קריטיות כדי לטפל באופן אופטימלי בסוכרת ובהשלכותיה העתידיות.
החוקרים הדגישו גם את המשמעות החשובה של זיהוי מוקדם של המחלה וחשיבותו לשמירה על בריאותם של המטופלים. "נתונים חדשים אלה מספקים את ההסבר למכניזם של האפקט הגליקמי, וחשיבות גילוי אפקט השליטה על רמות צריכת הסוכר במאובחנים חדשים, כאלמנט שמאריך חיים בכ-30 שנה", אמר פרופ' רורי הולמן ממחלקת רדקליף בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אוקספורד.
גילוי מחקר זה הוביל ליצירת קווים מנחים לפרוטוקולים בכל העולם, לטיפול נכון ולהמלצה לאיזון רמות הסוכר בדם בהקדם האפשרי, מייד אחרי גילוי המחלה.
