א' היא בת לאמא סוכרתית. היא בת 46, נשואה +3, גרה במרכז הארץ ועובדת בחברה ממשלתית. אמא של א' היא בת 72, מאובחנת כחולה בסוכרת מסוג 2 כבר כמה עשרות שנים. היא אישה פעילה ועצמאית, שגרה לבד, נוהגת וטסה לחו"ל ובאופן כללי אישה עצמאית אבל שומרת אצבע על הדופק כל הזמן. א' שמחה על העצמאות של אמא שלה אבל גם מוצאת את עצמה דואגת מרחוק, בתקווה להיות מעודכנת בכל שינוי, אם יקרה.
"אמא לא נעזרת באף אחד", אומרת א'. "היא ממש דמות להערצה, מאד עצמאית ויצאה רק השנה לפנסיה. אמא עושה לבד את כל הבדיקות, בודקת באינטרנט ומתעדכנת. היא סובלת מסוכרת, לחץ דם גבוה ומיחושים בגפיים. בשנים האחרונות היא רזתה מאד והתשוקה שלה לאוכל ירדה מאד. כשהיא באה להתארח בחגים ובימי הולדת, היא אוכלת מעט מאד ואני צופה מהצד כל הזמן ובודקת".
איך אתם מארחים כשאמא שלך מגיעה, יש היערכות מיוחדת?
"אצלנו אוכלים בריא אבל אמא שלי היא הבשלנית במשפחה והיא מבשלת נהדר. היא מודעת מאד אז כמויות המלח והשמן ירדו אבל עדיין, האוכל שלה שמן מדי לטעמי. חוץ מזה, היא מבשלת ממש כמו בעבר.
איך זה משפיע עליך?
"אצלנו בבית אוכלים בריא באופן מודע. אנחנו גם מקפידים על אורח חיים בריא אבל מודעים גם לסכנות הגנטיות. אני יודעת שזו נטיה גנטית ומבינה שאני חייבת להיות מודעת גם לסכנה של המחלה של אמא עליי.
"כשאמא מגיעה, אנחנו משתדלים להתאים לה אוכל שהיא אוהבת אבל בגלל שהשולחן אצלנו בריא באופן כללי, אין הרבה ענייני התאמה מיוחדים".
ומה לגבי מתוקים וקינוחים בארוחות? הרי יש עוד אורחים וילדים בשולחן
"אמא אוכלת קינוחים אבל בטעימות בלבד והיא משתדלת כל הזמן להמעיט. ארוחות אליהן מגיעים גם הורי בעלי, ששומרים מאד על הבריאות, הן הכי קלות, גם לה. היא יודעת בדיוק מה מתאים לה ואני רואה שהיא משתדלת".
את יודעת איך היא נוהגת כשהיא מתארחת אצל אחרים?
"כשהיא מתארחת אין לה דרישות מיוחדות אבל אני רואה שהיא יודעת לבחור בדיוק מה מתאים לה ממה שמונח על השולחן".
אמרת שהיא טסה לבדה. איך היא מסתדרת בנסיעות?
"יש לה מחסנית כדורים עשירה. בנסיעות שלה לחו"ל היא מקפידה לקחת אותה לכל מקום, כמובן. היא נוסעת הרבה למלונת ספא ובריאות. היא תמיד מתייעצת עם רופא לפני ומוציאה אישורי רופאים מראש ויודעת בדיוק מה נדרש ממנה. מהבחינה זו אנחנו שקטים".
איך הסוכרת של אמא שלך משפיעה על עוד אספקטים בחיים שלכם?
כשהיינו נוסעים לחו"ל והיא השגיחה על הילדים, הייתי צריכה לקבוע איתה מראש וזה לא היה פשוט, היא תמיד חוששת מאיך תרגיש בטווח רחוק. אפילו עכשיו לדבר על החגים מראש מלחיץ אותה. קיים חשש מתמיד מהלא נודע אבל זה גם חלק מהאופי שלה, יש להודות".
ואיך את מול המחלה של אמא?
"מאד מרגיע אותי שאמא נמצאת בשליטה ושמה לעצמה את הגבולות אבל כמו שכבר אמרתי, דווקא העצמאות שלה, ככל שחולף הגיל, מעוררת בי הרבה חששות, שאולי לא אהיה שם אם יקרה משהו קיצוני. ברור לי שאני חייבת להיות בקשר איתה באופן קבוע.
אני גם יודעת שאני חייבת להיות מודעת כל הזמן למה שקורה איתי, כבת שעלולה לרשת את המחלה ולכן אני מקפידה על תזונה בריאה וספורט. זה נמצא אצלי במחשבות כל הזמן".