
מטופלי סוכרת מסוג 2 עלולים לחוות היפו גליקמיה, כשרמת הסוכר בדמם יורדת באופן קיצוני. הטיפול המיידי בכך הוא צריכת כמות נכונה של מסוג מדויק של פחמימות ובמקרי קיצון, – טיפול רפואי דחוף.
סקר שנערך ב-2020 הראה שיש גם הרבה מידע שגוי רווח של כלל הציבור, כשרובו מאמין שסוכרתיים עם סוכרת סוג 2 לא יכולים לחוות היפו גליקמיה או שלא סוברים שיכולה להיות לכך השפעה קריטית עליהם.
הממצאים, לעומת זאת, מצביעים על כך ש-25% מהמטופלים בסוכרת סוג 2, שנוטלים אינסולין לפחות 5 שנים, עלולים לחוות היפו גליקמיה קיצונית וזה נתון שמחייב הכרות עם הסימפטומים ודרכי הטיפול בכך.
במאמר ב-Medical News Today מסבירים המחברים מהי היפו גליקמיה, כיצד היא משפיעה על סוכרתיים, סימפטומים, דרכי טיפול, דרכי מניעה ומה עושים בהתקפים קיצוניים.
מהי היפו גליקמיה?
זו מתארת ירידה ברמת הסוכר בדם המתרחשת שרמת הגלוקוזה בדם אינה מספקת. פעמים רבות, הרופאים מתייחסים לכך כאל תגובת אינסולין או שוק אינסולין.
איגוד הסוכרת האמריקאי מציין שיש עליות וירידות בסוכר בדם תמיד. כשהן מתרחשים בטווח הנורמלי אין לזה השפעה אך אם חלה ירידה מתחת לסף מסוים והדבר אינו מטופל בהקדם, זה מצב שעלול להיות מסוכן ואף מסכן חיים.
במטופלי סוכרת מסוג 2 המשתמשים באינסולין וגם אצל כאלה הנוטלים תרופות להפחתת רמת הסוכר בדם, בשל סיבות שונות, שימוש נמוך באינסולין מזה שהם זקוקים לו עלול לגרום ללחץ דם נמוך מדי.
סיבות הנוספות הן:
• פעילות גופנית פתאומית
• אכילה מועטה
• צריכת אלכוהול גבוהה מדי
מה גורם להיפו גליקמיה אצל חולי סוכרת מסוג 2?
• תרופות – תרופות שונות לסוכרת סוג 2 עלולים להעלות את הסבירות להיפו גליקמיה ולפירוט כדאי לפנות לצוות הרפואי להנחיות מדויקות.
• צריכת פחמימות מועטת מדי – מערכת העיכול מפרקת פחמימות לגלוקוז, שמעלה את רמת הסוכר. יש צורך לאכול מספיק פחמימות כדי לאזן את התרופות וכדי להימנע מהיפו גליקמיה. יש צורך להתייעץ עם הצוות הרפואי כדי לקבל יעוץ אינדיבידואלי.
• יסודות מזון הכרחיים – הרכב החלבון, השומן והסיבים בארוחות עשוי להשפיע על ספיגת הפחמימות ועשוי להאט את שחרור הסוכר לדם.
• דילוג או דחייה של ארוחות – עלולים לגרום להיפוגליקמיה, אפילו תוך כדי שינה, אם המטופל לא אכל שעות ארוכות לפני השינה.
• עליה ברמת הפעילות הגופנית באופן יוצא דופן – עלולה להביא לכך ב-24 השעות שאחרי הפעילות. גם בקשר לזה רצוי למטופל להתייעץ על כך עם הרופא המטפל בסוכרת.
• מחלה – בחילות או הקאות עלולה להביא לצריכת מזון מועטת ולסיכון עולה להיפו גליקמיה. אפשר לנסות לאזן זאת על ידי שתיה ממותקת, קרטיבים וכד' אבל אם המצב לא משתפר, צריך לבקש עזרה רפואית.
• אלכוהול – שתיה ללא אכילה לאורך זמן עלולה להביא להיפו גליקמיה.
מה הסימפטומים להיפו גליקמיה?
אלה משתנים מאדם לאדם, לפעמים הם ניכרים לעין ולפעמים מופיעים לפתע.
• רמה נמוכה או בינונית של היפו גליקמיה – דופק מואץ או לא סדיר, כאב ראש, זיעה, חיוורון, עייפות כבדה, רעב, טשטוש ראיה, בלבול, חוסר ריכוז, חוסר מנוחה, עצבנות, חולשה, סחרחורת, חוסר התמצאות.
• רמה גבוהה של היפו גליקמיה – חוסר יכולת לאכול או לשתות, פרכוסים או רעידות, איבוד ההכרה – אלה דורשים טיפול רפואי דחוף ומיידי.
• היפו גליקמיה בשינה – זיעת יתר, סיוטים או בכי, עייפות יתר, בלבול בקימה.
כך תוכלו לטפל בסוכרתי הסובל מהיפו גליקמיה
ראשית, יש לבדוק את רמת הסוכר בדם.
אם אתם חיים לצד סוכרתי שנוטל אינסולין, לימדו ממנה או ממנו מה לתת בעת התקף היפו גליקמי. התייעצו מראש גם אם הצוות הרפואי של ואם יש ספק, הזמינו טיפול חרום מיידי רפואי.
במקרה של איבוד הכרה ייתכן ומדובר בהתקף היפו גליקמי קיצוני, הדורש טיפול מיידי בגלל הסכנה של אי אספקת גלוקוז נאותה למוח, שהיא מאד מסוכנת. אל תזריקו אינסולין למטופל שאיבד הכרה. כמו כן, אל תתנו להם, במצב כזה, מזון או שתיה, שעלולים להכניס אותם לשוק פיזי.
בכל מקרה, התייעצו עם הצוות הרפואי של המטופלת או המטופל בנוגע לערכת עזרה ראשונה במקרה של היפו גליקמיה והפעלתה בשעת חרום.
מניעה וניהול
מי שלוקח תרופות לסוכרת חייב לקבל הנחיות התנהלות מהצוות הרפואי המטפל בו או בה. כמו כן, מומלץ לשמור על איזון סוכר בדם על ידי בדיקות קבועות, אכילה קבועה, פעילות גופנית מתונה.
דיווח
בכל התקף היפו גליקמיה יש ליידע את הצוות הרפואי של המטופלת או המטופל. לכן, כל מטופל צריך לזהות בעצמו את הסימפטומים, יש לרשום מועד מדויק של האירוע ולהקפיד על שיגרת בדיקות קבועה.
מקור לכתבה כאן >>