בשלביה הראשונים, סוכרת מסוג 2 כמעט בלתי ניתנת לאבחנה מפני שהסימפטומים עצמם מופיעים בדרך כלל רק כשרמת הסוכר גבוהה במיוחד לאורך זמן. אולם, סימנים שונים יכולים להעיד על בעיה ברמת הדם עוד לפני כן.
עבור טרום סוכרתיים הסימנים לא תמיד ניכרים ולעיתים קשה לזהות את הסוכרת, אם היא מגיעה. אחד הסימנים הראשונים שעלולים להצביע על בעיה, יכולים להופיע בתנועת האצבעות.
איך תדעו שקיימת בעיה ברמת הסוכר בדם?
לעיתים מופיעה נוקשות או 'קליקים' של המפרקים בהזזת אצבע או אגודל, יתכן גם שזה מלווה בכאב. לסימפטום זה קוראים flexor tenosynovitis או 'אצבע ההדק', מצב בו כאב מתלקח סביב גידי האצבע. במצב כזה יתכן קושי לזקור את האצבע. מצב זה נגרם בגלל שהמעטפת של הרקמה סביב הגידים הופכת מגורה.
בנוסף לנוקשות, האצבע עלולה להתנפח ולהפוך אדומה עם נקודה אחת רגישה במיוחד. בסופו של דבר ייתכן שהאצבע הנוקשה לא תוכל להתיישר ותידרש התערבות חיצונית.
עד כמה תופעה זו נפוצה?
מחקר מצא (L L Smith et al), שתופעה זו נפוצה אצל 11% מחולי הסוכרת (ופחות מ-1% אצל מי שאינו מטופל בסוכרת).
איך מטפלים בתופעה?
ראשית הטיפול יהיה על ידי הפחתת הכאב ותחושת הבערה באצבע ומתן מנוחה לאצבע ולכף היד.
בטווח הרחוק יעשה מאמץ לבדיקת רמת הסוכר והורדה שלו על ידי תזונה ותרגול גופני.
במחקר שנערך בבית החולים Bispebjerg בדנמרק נמצא שהפחתת צריכת פחמימות והגברת צריכת חלבונים היא דרך טובה לאיזון הסוכר בדם ושיפור מצב האצבע המגורה. המחקר, שהשווה בין דיאטות שונות לאורך 12 שבועות, מצא שתזונה מופחתת פחמימות ומתוגברת החלבונים, הביאה להפחתה במשקל והשפיעה על רמת הסוכר בדם לטובה. כל זה, כך נמצא, חייב להיות מלווה בפעילות גופנית שבועית של שעתיים וחצי. הקלה ברגישות האצבע – מובטחת.
מקור הכתבה >>
